מהי טראומה

אחת ההפרעות הנפוצות מהן סובל אחוז ניכר מנפגעי תקיפה והתעללות היא תסמונת פוסט טראומתית disorder stress traumatic post . (לפי הגדרת ה – IV-DSM" :המושג טראומה נפשית מציין אירוע הגורם לנפגע זעזוע רגשי שמתפרש על ידו כמסכן צרכים חיוניים שלו כגון בטחון, הערכה עצמית, מעמד חברתי או את שלמותו הגופנית ואת חייו. האירוע גורם לסבל ומצוקה ומעורר חוויות של פחד, אימה וחוסר אונים".

בספרה 'טראומה והחלמה' , מוסיפה ג'ודית הרמן כי קיימת גם הרגשה של אובדן שליטה וסכנת הכחדה. נעבור לפירוט המרכיבים והסימפטומים העיקריים של התגובה הפוסט טראומתית 

 

סימפטומים של פוסט  טראומה

פלישה

האירוע הטראומטי נחווה שוב ושוב בדרכים הבאות:

צמצום

 הימנעות מתמשכת מגירויים המזכירים את הטראומה כולל מחשבות, רגשות ותחושות 

עירור יתר

 סימפטומים המשקפים ציפייה מתמדת לסכנה- לפחות שניים מהכתובים למטה:

זיכרונות חוזרים לא רצוניים חודרניים מהאירוע

הקהיה של התגובתיות הכללית

רגזנות/ התנהגות תוקפנית (אגרסיבית)

סיוטים טראומטיים

הימנעות מאנשים / מקומות המזכירים את הטראומה

דריכות מתמדת- האדם דרוך, השרירים מכווצים

תגובות דיסוציאטיביות (פלשבקים)

שינויים שליליים בקוגניציות ובמצב הרוח

תגובת עירור מופרזת- שומע רעש קל וקופץ

תגובתיות פיזיולוגית בשל חשיפה לגירוי קשור לטראומה:

תחושת מחנק, דפיקות לב מהירות וכו'

הפחתת שטח המגע עם העולם שנתפס  כמאיים ועוין.האדם מתכווץ ומצטמצם

קשיי ריכוז

קשיי שינה

הרס עצמי / התנהגות של נטילת סיכונים

 מנגנון הילחם או ברח – fight or flight

עירור היתר הוא למעשה אחד מהמאפיינים המעידים כי מנגנון 'הילחם או ברח' (flight or fight) נכנס לפעולה. זהו מנגנון הגנה הישרדותי הטבוע באדם, כמו גם בקרב יונקים המופעל כאשר אירוע נתפס כמהווה איום וסכנה ממשית להישרדות )אמתית או דמיונית. (מדובר במערכת מורכבת ומתואמת של תגובות רגילות, נפשיות וגופניות כאחד המתחילה לפעול.

התעוררות המערכת הסימפתטית והקשר שלה לטראומה

תחילה מתעוררת מערכת העצבים הסימפתטית – מערכת השולטת על תפקודי גוף לא רצוניים כנשימה, לחץ דם, התכווצות והתרחבות של כלי דם ועוד. העירור המוגבר שלה מתבטא בדופק מהיר, נשימה אופיינית ומתח עודף בשרירים. הגוף מקבל פרץ אנרגיה כתוצאה משחרור גלוקוז ועלייה באדרנלין. האדם עובר למצב של דריכות, תשומת לב ממוקדת בסיטואציה המיידית ויכולת להתעלם מרעב, עייפות וכאב. הרגשות המתעוררים הם פחד וכעס עזים. תגובות אלו מגייסות את האדם פיזית ומנטאלית לפעולה נמרצת בלחימה או במנוסה.

טראומה והקשר שלה להתפרצות מחלות פיזיות

במקביל, מערכות חיוניות פחות במצב סכנה כמערכת החיסון, העיכול ואחרות, מאיטות את פעילותן. עירור יתר פירושו שכל המערכת, גם זמן רב אחרי הטראומה, לפעמים אפילו במשך שנים רבות אחריה, ממשיכה להיות דרוכה ומגיבה כמו במצב טראומה או כאילו יש סכנה בפתח. במצבים כאלו נוצרים ליקויים בתפקוד מערכות הרביה, השינה והעיכול. שכיחים גם כאבי ראש, בעיות עיכול קיבה ובטן, כאבי אגן, ירכיים, גב וכאבים כלליים ובחילות.

תגובה טראומתית מתעוררת כשאי אפשר להילחם או לנוס. המערכת מופתעת ואינה מגויסת ללחימה. בשל הגירויים הטראומתיים מערכת ההגנה נעשית הלומה ומבולבלת, וכל מרכיב של התגובה הרגילה של סכנה הופך להיות חסר תועלת. התגובה הטראומתית נוטה להתמיד זמן רב לאחר שחלפה הסכנה האמיתית ובגלל ירידת סף הגירוי קיימת רגישות לכל גירוי חיצוני ונטייה לחרדה ולאי שקט פנימי. (מתוך כתבה שלי על טראומה בבטאון כלים שלובים מס' 74)

דרך הטיפול שלי בטראומה, מינית ולא רק כאן